פוסט פתיחה בהשראת פרדוקס הבחירה

mind_the_choice

עשרות רעיונות לפוסט פתיחה, במה לבחור?
אני יושב מול המחשב, מתחיל להקליד כמה מילים, מוחק וחוזר שוב לנקודת ההתחלה. יכול להיות שאני סובל מפרדוקס הבחירה? אני מרגיש שיש כאן נושא מעולה להתחלה.

לכולנו ברור שעדיפה יכולת הבחירה על פני חוסר יכולת הבחירה. ההיגיון הבריא שככל שישנן יותר אפשרויות בחירה כך מצבנו טוב יותר, אך זהו לא בדיוק המצב. ברגע זה אני מרגיש שחופש הבחירה רק מקשה, ככל שקיימת יותר בחירה – כך נדרש זמן רב יותר כדי לקבל החלטה, וככל שישנן יותר אפשרויות כך גם יש יותר חרטות. באופן פרדוקסלי יותר מידי חופש יוצר שיתוק במקום שחרור. עם כל כך הרבה אפשרויות לבחור מתוכן, לאנשים קשה לבחור בכלל.

פרדוקס הבחירה

מחקר מענין בנושא התרחש בשנות החמישים בו חוקרים הציגו מגוון של ריבות בסופרמרקט מקומי. בשבוע הראשון הציגו רק שישה סוגי ריבות ובשבוע השני – עשרים וארבעה. המבחר הגדול משך יותר עניין וקונים פוטנציאליים אך המבחר הקטן הניב יותר מכירות. הרי מי באמת יכול להחליט עכשיו מבין כל כך הרבה סוגי ריבות?

פרדוקס הבחירה

בארי שוורץ מחבר הספר ״פרדוקס הבחירה״ אומר: "אנשים כל כך מוצפים במבחר גדול של מוצרים שיש לזה שני אפקטים מרכזיים: במקום לשחרר אנשים הבחירה משתקת אותם. עם כל הבחירות שיש לאנשים הם אולי יבחרו טוב יותר – ואין זה משנה אם מדובר ברוטב לסלט, נעלי התעמלות, או אפילו בן זוג – אבל הם ירגישו הרבה יותר גרוע. כשיש כל כך הרבה מבחר, ואף בחירה אינה מושלמת, קל לדמיין שתמיד יש משהו טוב יותר שיכלנו לבחור בו".

גם הפילוסופיה המערבית התעסקה במשך מאות בשנים בשאלת הבחירה. האם קיימת בחירה חופשית? ואם כן, כיצד היא משפיעה עלינו ועל האופן בו נתנהל? הפילוסוף הצרפתי ז׳אן פול סארטר, אבי הזרם האקזיסטנציאליסטי, כתב על ההשלכות הנפשיות של בחירות שאנו עושים בחיינו. סארטר טען כי בניגוד למחשבה הרווחת כי יכולת בחירה מצומצמת פוגעת בתחושת הרווחה הנפשית, האמת היא הפוכה. כאשר נסיבות חיים נכפות עלינו ומכתיבות עבורנו עובדות בשטח, אנו למעשה משוחררים מהחובה לבחור. נשמע פרדוקסלי, נכון?

פרדוקס הבחירה

סארטר למעשה מגדיר את הבחירה לא כזכות, אלא כחובה קיומית אליה אנו נדרשים במהלך חיינו שוב ושוב. ככל שיש בידינו חופש בחירה גדול יותר, ישנן יותר תחושות של מצוקה, חשש ופחד. פעולת הבחירה היא אחריות קיומית מכבידה שדורשת מאיתנו להסתכן, לעיתים (רבות) גם לטעות והכי חשוב – לקחת אחריות על ההשלכות של הבחירות שעשינו. סארטר מגדיר את חובת הבחירה כחוויה נפשית לא פשוטה ולעיתים אפילו כבדה מנשוא. לכן אנחנו הרבה פעמים מוצאים את עצמנו דוחים החלטות, מעדיפים שמישהו ״יבחר עבורנו״ ולעיתים אף בוחרים שלא לבחור כלל. גם זו בחירה – יאמר סארטר – שנובעת מהפחד לקבל ולעמוד מאחורי בחירות בחיים.

אז כפי ששוורץ, סארטר ומלאי הריבות הציגו – קשה לנו לבחור. אנו נאלצים להתמודד עם בחירות באופן יומיומי וכל הזמן. אז כיצד אפשר להפוך את ההחלטות למשהו חיובי? ניתן לגשת לתהליך הבחירה בגישה פתוחה ובחשיבה יצירתית. על זה אכתוב בבלוג, אסכם גישות שונות ואתן טיפים טובים לחשיבה יצירתית. את הבחירה שלי להיום הצלחתי לעשות, נתראה בפוסט הבא.

j j j

ברוכים הבאים למחשבות על חשיבה יצירתית

mind_my_mind

אהלן, שמח שבאתם.
כאן תוכלו לקרוא את מחשבותיי על חשיבה יצירתית (וקצת מסביב)
מקווה שכמוני תמצאו עניין בעולם המרתק הזה.

עליי בפחות מ140 תווים: 
תום אבן – מעצב אינטראקטיב ומבלה יותר מידי זמן במטבח,
בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל.

ציטוט אהוב: ״מי שמומחה באמנות החיים אינו מבחין כמעט בין עבודה למשחק, בין מאמץ לפנאי, בין נפש לגוף, בין השכלה לבידור, בין אהבה לדת. הוא פשוט שואף להצטיין בכל מה שהוא עושה, ומותיר לאחרים להחליט אם הוא משחק או עובד. מבחינתו הוא תמיד עושה את שני הדברים״ לאו דזה ( פילוסוף סיני דאואיסטי)

 

facebook_button

 mailing_button

 

לשאלות/הערות/הארות: tomeven@gmail.com

j j j